הגישה שלי

גישתי החינוכית כאשת חינוך וכיועצת משפחתית–  מושפעת משלוש עיקריות :

הגישה המערכתיתבהשראתה אני רואה את המערכת המשפחתית כשלם שגדול מסך חלקיו. לכן גם אם תגיעו לייעוץ בגין אחד מבני המשפחה (הילד לרוב), תמיד לפני הפתרון אתייחס ליחסים שלו עם שאר בני המשפחה, עם קבוצת השווים, עם הגן/ביה"ס, ואקח בחשבון את המשתנים הרגשיים, הטמפרמנט שלו ושינויים שעברו עליו.

התיאוריה האדלריאנית (האינדיבידואלית)כמוה גם אני רואה בהקשר החברתי גורם מכריע בהתפתחות האדם. הכוונה היא למשפחה הגרעינית ובתוכה הורים ואחים, המשפחה המורחבת, החברים, השכונה והגן. המניע העיקרי של ילד לפעולה הוא הצורך להרגיש שייך, מועיל וחשוב בחברה העוטפת אותו. כשזה נפגע- צפים קשיים. המיקוד הוא בחזקות האדם ולא בחולשותיו, והפסיכולוגיה כולה היא חיובית.

החינוך הדיאלוגי: גישת חינוך פרוגרסיבי שבהשראתה נוסדו גנים ובתי ספר חדישים. הגישה רואה את הילד כשותף החל משנותיו הצעירות וכלה בשנותיו הבוגרות בהיותו אדם. בהתאם מתייחסת אליו- בכבוד, בהקשבה, במתן חופש (שתחום בגבול), במתן אפשרויות בחירה (בגדר האפשר) ובלי להילחם בו.

בִמְקום

ההנחה בתפיסת החינוך הדיאלוגי היא שכל הקסמים הללו יקרו כשההתייחסות לילד תהיה בגובה עיניים.

אני מאמינה שבכל ילד, בהיותו קודם כל אדם, מקנן הצורך לעצמאות ,לחופש בחירה, לפוטנטיות ולשייכות. כדי לאפשר לכל אלה לקרות מבלי לייצר אנרכיה נדרשת מהמבוגר יכולת להתנהל מול ילד ביצירתיות. בצורה שתחנך אותו להיות חלק מחברה ולנהוג לפי כלליה, ועם זאת לא לוותר על צרכיו שלו.
נרצה וודאי לעודד סקרנות כדי שילדנו יחקרו את העולם ואת תחומי העניין שלהם ממקום בריא, ששואף קדימה, ולא מתוך חובה.
נרצה לגדל ילד שידע להסתדר בקבוצת השווים לו בגן, בביה"ס ובצבא לכשיגדל ולצורך כך נצטרך לצייד אותו במיומנויות חברתיות.
נרצה לאפשר לילד את היכולת ללמוד כל שיבחר מתוך אמונה בעצמו וביכולותיו. לשם כך נרצה לצייד אותו במיומוניות למידה, יכולת איפוק והתמודדות עם תסכול.
נרצה וודאי לעזור לילדים להכיר ברגשותיהם, לתת להם ביטוי ולקבל אותם מבלי חשש כדי שיוכלו להרגיש שלמים עם עצמם ושידעו לאהוב. לשם כך נצטרך לעזור להם לעשות זאת ולא לכבות את הרגש או להסתתר מאחורי פחדים ועכבות.

צרכי המבוגר גם הם חשובים לפחות כמו צרכי הילד .כמעט כל הורה היה רוצה להרגיש שהוא הורה טוב (וכל אחד יגדיר מה הוא "טוב" לגישתו).

השאלה היא איך מחברים את כל זה יחד?

ההורות המודרנית מאתגרת מאד כי היא מביאה אתה הרבה מדי משאלות-לב שנראות כביכול סותרות : איך אפשר לתת מענה גם לצרכי הילד וגם לצרכי ההורה? איך נאפשר לילד חופש ועדיין נשמור על איזשהו גבול? איך לא נאבד את הסמכות ההורית אם אנחנו בעד בחירה, עצמאות, סקרנות והקשבה? אם אנחנו מעודדים שויון וכבוד לילד הכיצד זה מתיישב עם סדר ומשמעת?
 

האומנות היא למצוא את התגובות הנכונות, בטיימינג הנכון, כדי ליצור את האיזון האידיאלי. שום קיצון הוא לא בריא בעיניי בכלל בחיים, ובטח שלא בחינוך. כאן גם הקושי.
 

קל היה בעבר להכות ילדים או לאיים עליהם בעונשים וכך ליצור משמעת שמקורה בהפחדה. זוהי צייתנות. היא מייצרת שקט למבוגר אבל מחירה כבד מנשוא. היא מלמדת ילד לכבות את צרכיו ,ולהפוך לאיש מֵרַצֵה ופחדן, או לחילופין ילד מרדן מאד ותוקפן שלא מקבל סמכות כי רכש כלפיה טינה במקום כבוד. לכן אני מברכת על כך שהיום לא נהוג לחנך כך ילדים.

לצד זה אני מרגישה את הקושי העצום בחינוך הפרוגרסיבי. מתירנות-יתר גם היא לא מחמיאה לא להורה שרוצה שליטה ונחת , ולא לילד (גם הוא זקוק לגבולות והכוונה). האמצע שרובנו שואפים לו הוא מורכב, אבל מעשי. לשם כך יש הדרכת הורים. בה לומדים איך ליצור הרמוניה ביחסים עם הילדים וכך להיטיב עם הילד, עם ההורה, ועם שניהם יחד כדיאדה.

השינוי יכול להתחיל גם אצלכם כבר עכשיו!

רוצים הדרכה אישית איתי אונליין, בלי לצאת מהבית?

השאירו כאן פרטים ואחזור אליכם לתיאום!

מהלכה למעשה...

ייחודו של החינוך הדיאלוגי בכך שהוא שם דגש על התייחסות לסאב טקסט (למסר סמוי) שבכל אינטראקציה (ילד מול מבוגר או ילד עם בני גילו). שם לרוב נמצא את הרצונות, התשוקות, הפחדים והתסכולים של הילד שמניעים אותו להתנהג כפי שבחר.  תפקידי הוא לעזור להורים לפענח את אלה ולהתאים להם תגובות חדשות, כאלו שישפרו את המצב.

 

כל העקרונות שפירטתי כאן מלווים אותי בכל ייעוץ שאני נותנת להורים לילדים בגיל הרך, כולל בנושא שינה וגמילה מחיתולים/מוצץ.

דוגמאות לצורת עבודה דיאלוגית בתחומים שונים בהורות:

 

שינה

בבואנו לפתור בעיית שינה של הילד/התינוק נדרש בעיניי פענוח נכון תחילה של המצב, תוך הקשבה לטמפרמנט הילד ולצרכיו. מתוך כך עלינו להוליד פתרון הולם ולא ססטימתי . פתרונות חדים ללא התחשבות בנפש הילד יכולים גם הם לעבוד אבל יש בהם בעיניי כוחניות שבאה עם מחיר. בדרך כלל התוצאה היא פגיעה ביחסים (בין ההורה לילד) או בנפשו של הרך. מצד שני, גם פתרונות רכים מדי לא מתאימים לכל ילד, בטח לא לכזה שדווקא צמא לגבולות. לכן תמיד אעדיף לשקוד על בחינת המקרה והתאמת השיטה שתתאים לו, שהיא בהכרח שונה מבית לבית.
אחרי בחירת הפתרון המתאים, גם במהלך ביצוע תכנית השינה אמשיך ללוות אתכם כדי לעקוב אחר תגובות הילד ותחושות ההורה לשינוי שהחל. זאת כדי לבחון תוך כדי תנועה מה עלינו לשפר ומה לשמר.

 

גמילה מחיתולים

פלא הוא שבתהליך הגמילה מחיתולים ילדים רבים מחזיקים את הצואה בתוך גופם, לא נותנים לה לצאת ויוצרים עצירות לפעמים מכוונת? ברור שיש לזה המון סיבות שחלקן אורגניות, אבל לפעמים זה התנהגותי ובא להעביר מסר למבוגר, שאם לא יינתן לזה מענה נכון- הבעיה תגדל. לפעמים זה ביטוי להתנגדות, או אפילו פחד ואולי גם צורך בשליטה, ויש מקרים שזה נובע מחוסר בשלות.
אם נלחיץ את הילד להצליח זה עשוי להחמיר, ואם נשחרר ממנו לחלוטין זה עלול להתפרש ע"י הילד כאילו וויתרו עליו ולא מאמינים בו.  תראו כמה יש מאחורי כל אקט, וכמה גורלית היא התגובה של המבוגר אליה. לכן גם בגמילה מחיתולים נדרשת בעיניי התאמת אסטרטגיה שונה לכל בית ולכל ילד.
זה דיאלוג.

 

מאבקי כוח

ילד שמתווכח עם אמא כי מסרב ללבוש מעיל, והיא משיבה לו במאבק- זו סיטואציה על פניו גנרית ושדומה בהרבה מאד בתים ישראלים, אבל היא גם כ"כ שונה בכל בית ובית כי כל דיאלוג הוא אחר. המניע של ילד להתעקש על אי-לבישת המעיל יכול להיות שונה מאד בין ילדים, ולכל מניע נצטרך להתאים תגובה מתאימה. אין אחת נכונה לכולם!  אם לילד יש קושי בהתמודדות עם תסכול יש לטפל בזה אחרת מאשר אם לילד חסרה תשומת לב הורית והוא משיג אותה דרך הוויכוח על המעיל. אם ההתנגדות נובעת מרצון להשמיע את קולו, התגובה תצטרך להיות שונה מאשר אם המניע שלו הוא בכלל קושי במעברים.
הבנת המניע ובחירת תגובה מתאימה לו היא דוגמא לדיאלוג.

 

לא כל רצון יקבל מענה, אבל כל צורך כן, ובגבול ברור.

החינוך הדיאלוגי רואה בילד איש קטן ומתייחס אל הילדות לא כהכנה לבגרות אלא כחלק אינטגרלי מהחיים עצמם. אנחנו מכבדים את הילדות ולכן גם את הילד. תגובות המבוגר לילד צריכות להיבחר בכובד ראש ומתוך מודעות. לא מתוך כעס או חוסר אונים.
על זה אני תמיד אומרת : אם עד עכשיו פעלתם על טייס אוטומטי, זה לא כי אתם לא יכולים אחרת. זה כי לא נתתם על זה מספיק את הדעת.

צרו איתי קשר ונזקק ביחד את הקול ההורי שלכם. כשתגבשו אותו יהיה לכם קל יותר לשפר את היחסים עם הילד ולהיות לו לעזר – בכל תחום שהוא.

כל המוצג באתר הוא בגדר המלצה ובאחריות הקורא בלבד. אין זה תחליף להתייעצות מקצועית ו/או לטיפול רפואי.

החומרים המתפרסמים באתר בלעדיים לנופר לוטווין 

אין לעשות שימוש בכתוב החורג מכללי זכויות היוצרים והקניין הרוחני

כל העתקה/שכפול/העברה/הפצה/עריכה של החומר ללא אישור מהיוצרים אסורה בהחלט

לחצו כאן ליצירת קשר              לעמוד הפייסבוק

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now