הילדים שלכם נושכים? יש מה לעשות

בכל גן יש ילדים שחוזרים הביתה עם סימן בצורת שעון אפור-כחול, זכר לביס שחטפו מילד אחר. למה הם נושכים זה את זה, מתי צריך לדאוג ואיך נכון להגיב לתופעה?

כתבה מעיתון "הארץ".

 

 

נשיכות בין ילדים בני שנה וחצי עד שנתיים וחצי הן דבר שכיח, ולמען האמת הן אפילו סימן להתפתחות תקינה. גם בטבע גורי יונקים נוטים לנשוך זה את זה כחלק ממשחק או מאימון. ההבדל הוא שבקרב בני אדם לא נהוג לנשוך כשעשוע או כאמצעי תקשורת, לכן אנחנו המבוגרים נלחצים בראותנו את הילדים עושים זאת. פעוטות בגילאים האלה נמצאים בשיאו של תהליך החיברות, שמשמעותו ללמוד את כללי החברה שבה הם גדלים ולהתאים את התנהגותם אליה, וכל שעל המבוגר לעשות הוא לפעול בצורה שתגרום לילד להפסיק לעשות מה שאסור בחברה זו. הבעיה מתחילה כשההורה או הגננת מגיבים לעניין ביתר תשומת לב והופכים תופעה חולפת להתנהגות קבועה שמשתלמת לילד.
 
לכתבה המלאה לחצו כאן

 

"אני מתביישת להגיע בבוקר לגן", מספרת לי אמא לבת שנה וחצי שמקבלת תלונות חוזרות ונשנות מהורים ומהגננת על כך שבתה נושכת ילדים אחרים. "מה אני יכולה לעשות? דיברתי איתה עשרות פעמים, הגננת כועסת עליה כשזה קורה, אפילו ניסינו להתעלם אבל דבר לא עזר. ילדים חוזרים הביתה מהגן עם סימני נשיכה ממנה וההורים כועסים. אני מבינה אותם, איזה הורה רוצה לשלוח את ילדיו לגן שבו לא משתלטים על ילד אלים? אין לי תשובות טובות בשבילם או בשביל הגננת. אני נבוכה. האם זה עניין חולף?". הורה אחר מתאר מצב דומה אבל מהצד של הקורבן: "בחודש האחרון בני בן השנתיים חוזר מהגן פצוע מנשיכות של ילדים פעם בשבוע. פניתי לגננת והיא אמרה שתשתדל להשגיח ביתר תשומת לב. תשובתה לא הרגיעה אותי כי מדי פעם עדיין נושכים אותו. אני לא רוצה ללמד אותו להחזיר, אבל מה כן צריך לעשות?".

 

נשיכות בין ילדים בני שנה וחצי עד שנתיים וחצי הן דבר שכיח, ולמען האמת הן אפילו סימן להתפתחות תקינה. גם בטבע גורי יונקים נוטים לנשוך זה את זה כחלק ממשחק או מאימון. ההבדל הוא שבקרב בני אדם לא נהוג לנשוך כשעשוע או כאמצעי תקשורת, לכן אנחנו המבוגרים נלחצים בראותנו את הילדים עושים זאת. פעוטות בגילאים האלה נמצאים בשיאו של תהליך החיברות, שמשמעותו ללמוד את כללי החברה שבה הם גדלים ולהתאים את התנהגותם אליה, וכל שעל המבוגר לעשות הוא לפעול בצורה שתגרום לילד להפסיק לעשות מה שאסור בחברה זו. הבעיה מתחילה כשההורה או הגננת מגיבים לעניין ביתר תשומת לב והופכים תופעה חולפת להתנהגות קבועה שמשתלמת לילד.

 

על פי התיאוריה האדלריאנית, ילדים פועלים ממקום טוב ובדרך כלל מה שהם רוצים הוא להרגיש שייכים, בעלי ערך ועצמאיים ככל האפשר. אם הם מזהים התנהגויות שמוכיחות להם את כוחם ואת חשיבותם בקבוצה הם יתנהגו כך בתדירות גבוהה יותר. לכן, אם בכל פעם שפעוט נושך את אחיו ניגש אליו אביו הכועס ומשמיע לו בפעם המיליון את אותו הנאום ("לא נושכים/אסור לנשוך/נו-נו-נו"), הילד לומד שבאמצעות נשיכה גורמים לאבא לשים לב אליו ולצאת מכליו. אז למה להפסיק? נכון שמדובר בתשומת לב שלילית, וכל מה שהמבוגר אמר היו מילות איסור לא נעימות שלכאורה לא היה בהן יחס חיובי שהילד ירצה לשחזר. אבל האמת היא שהתוכן די חסר משמעות בעיני הפעוט מכיוון שילדים לומדים מחוויות ולא ממילים (מה גם שהדברים האלה נאמרו כבר עשרות פעמים וערכם אבד). עם התובנות האלה כדאי לצאת לבחירת התגובה הנכונה לנשיכות.

 

כשאתם רוצים להגיב עליכם להתחשב בנסיבות חייו של הילד הנושך שאולי הגבירו אצלו תחושות של תסכול בתקופה שבה התחיל לנשוך. ילד מתוסכל, מוטרד, כעוס ומקנא שחווה שינוי משמעותי בחייו יתקשה להתאפק וסביר שבשעת משבר תגובתו הראשונה תהיה לא מרוסנת.

 

אם איתרתם את המניע שמביא את ילדכם לקצה תנו לו מענה מדויק, ובמקביל הורידו את הזרקור מהשיח על הנשיכות עצמן. למשל, פעוט בן שנתיים שנולד לו אח חדש עלול למצוא את עצמו מקנא מאוד משום שמצופה ממנו לחלוק מעתה עד הנצח את כל משאבי הוריו - זמנם, אהבתם, פניות הידיים שלהם ותשומת הלב. ההבנה הזו יכולה לגרום לפעוט לרצות להכות את התינוק, דבר שכמובן אוסרים עליו לעשות ושומרים מכל משמר שלא יעשה. התסכול שנאגר בו בתקופה זו גדול והוא עלול לפרוק אותו בנשיכת ילדים בני גילו בגן. לא צריך להעניש ילד כזה משום שסביר להניח שהוא כבר כועס על עצמו ואף חש מושפל מהנזיפות בו, שכן לא עשה זאת נגד מישהו מסוים אלא בעד עצמו. עליכם להגיב לסיטואציה ברגישות ובנחישות תוך הצבת גבולות וכיבוד הילד.

 

ישנם ילדים שנושכים מפני שאוצר המילים שלהם לא מפותח עדיין ואינם יכולים להביע את רגשותיהם. ברירת המחדל הייצרית שלהם היא לנשוך ובה הם בוחרים (לא במודע). לכן, חשוב לעודד שיח על רגשות בבית ולתמלל תחושות שליליים וחיוביים. עם הזמן הילד ילמד להביע את תחושותיו בדרך מקובלת ולא מכאיבה. בהדרכת הורים פרטנית אפשר ללמוד איך לעשות זאת בצורה שתואמת את גיל הילד ומעודדת תקשורת מקרבת.

זכרו שילדים בגיל הרך הם אגוצנטריים ועוד לא אמפתיים מספיק בשביל להבין שמה שהם עושים מסב כאב לאחר. מבחינתם, כל עוד הנשיכה משרתת אותם זו סיבה מספיק טובה להמשיך בכך. גם לאחר שיפנימו שזה אסור לא יהיה להם קל לכבוש את הדחף לעשות זאת, מפני שנדרשת מידה של בגרות כדי להצליח להתאפק ולעמוד בציפיות החברתיות שמהבוגר מחנך אליהן.

 

 

אז מה כן כדאי לעשות?

1. הפרדת כוחות: 

בהנחה שלא מדובר במצב חריג אלא בנשיכות המופיעות כחלק ממופע טבעי של ההתפתחות, העדיפו להרחיק מהזירה את הילד הנפגע ולא את הילד הנושך.

2. מעשים יעילים יותר ממילים: 

המעיטו במילים ובמקום זאת השקיעו את האנרגיה שלכם בהבעת נחישות ועקביות בתגובות.

3. שלווה היא המפתח: 

אל תצאו מכליכם כשהילד נושך משום שהמופע הזה ישיג את התוצאה ההפוכה. אם אתם מתקשים בכך או לא בטוחים אם אתם עושים זאת נכון פנו לייעוץ.

4. התנהגות שלילית נותרת שלילית גם במשחק: 

שימו לב שלא לצחוק כשהפעוט שלכם נושך אתכם כמשחק. זו תגובה שיכולה לעודד אותו לאמץ את ההתנהגות דרך קבע.

 

בחרו את תגובותיכם מתוך מודעות לעניין. אתם צריכים לזהות את צורכי הילד ולהתחשב בגילו אך עם זאת הציבו גבולות. וזכרו, אם עד עכשיו פעלתם על טייס אוטומטי, זה לא כי אתם לא יכולים אחרת, אלא כי לא נתתם על כך מספיק את הדעת.

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

כדי להשאר מעודכנים בעוד מאמרים חדשים, עקבו אחרינו בפייסבוק:
  • הפייסבוק שלנו- השארו מעודכנים
המומלצים:
Please reload

חיפוש מאמרים לפי מילה:
Please reload

כל התכנים הם בגדר המלצה ובאחריות הקורא בלבד. אין זה תחליף להתייעצות מקצועית ו/או לטיפול רפואי.

אין לעשות שימוש בכתוב החורג מכללי זכויות היוצרים והקניין הרוחני

כל העתקה/שכפול/העברה/הפצה/עריכה של החומר ללא אישור מהיוצרים אסורה בהחלט

כל המוצג באתר הוא בגדר המלצה ובאחריות הקורא בלבד. אין זה תחליף להתייעצות מקצועית ו/או לטיפול רפואי.

החומרים המתפרסמים באתר בלעדיים לנופר לוטווין 

אין לעשות שימוש בכתוב החורג מכללי זכויות היוצרים והקניין הרוחני

כל העתקה/שכפול/העברה/הפצה/עריכה של החומר ללא אישור מהיוצרים אסורה בהחלט

לחצו כאן ליצירת קשר              לעמוד הפייסבוק

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now